תמונת מצב לשווקים
סקירה של האינדיקטורים הכלכליים המובילים שפורסמו בארץ ובעולם
כולל נתוני המסחר העיקריים מהשווקים הפיננסיים
השבוע התאפיין בעלייה חדה במפלס הסיכון הגיאופוליטי, לאחר ההסלמה בין ארה״ב לאיראן, והשפעתה ניכרה כמעט בכל אפיקי
ההשקעה. בארה״ב נרשמו ירידות במדדי המניות המובילים, כאשר חולשה בלטה במיוחד במניות הטכנולוגיה ובסנטימנט המשקיעים
הרחב. במקביל, מחירי הנפט זינקו בחדות על רקע חשש לפגיעה בהיצע האנרגיה העולמי, ותשואות האג״ח הממשלתיות עלו בשל
עלייה בציפיות האינפלציה.
בנתוני המאקרו בארה״ב התקבלה תמונה מעורבת: שוק העבודה נחלש בפברואר, עם ירידה במספר המשרות ועלייה קלה בשיעור
האבטלה, אך מנגד השכר המשיך לעלות מעל הציפיות. לצד זאת, מדדי מנהלי הרכש של ISM בתעשייה ובשירותים הצביעו על המשך
התרחבות בפעילות הכלכלית, ואף הפתיעו לחיוב, אם כי רכיבי המחירים ממשיכים לרמז על לחצי אינפלציה.
בישראל, שוק המניות המקומי בלט לחיוב למרות המצב הביטחוני, כאשר המדדים המרכזיים רשמו עליות חדות על רקע הערכת
המשקיעים כי הכלכלה המקומית מפגינה חוסן יחסי גם בתקופת עימות. העליות הובלו בידי מניות האנרגיה, הביטוח, הבנייה והביטחון,
ובמקביל נרשמו מחזורי מסחר חריגים בהיקפם. לצד זאת, עלתה פרמיית הסיכון של ישראל, וחברות דירוג האשראי הדגישו כי אף
שנקודת הפתיחה של המשק טובה יחסית, פגיעה בתשתיות או התארכות הלחימה עלולות להכביד על הפעילות הכלכלית והמצב
הפיסקלי.
בנתונים המקומיים נרשמה המשך התרחבות בצריכה הפרטית, עם עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי במספר ענפים מרכזיים, וכן עלייה
מתונה בשכר הממוצע בשנת ,2025 ובפרט בענף ההייטק. מנגד, גוברים סימני הלחץ בענף הנדל״ן והאשראי, כאשר גופים פיננסיים
מצביעים על עלייה בסיכון האשראי , שחיקה ברווחיות יזמים, ירידה במכירת דירות ועלייה בפיגורים במשכנתאות.
באירופה התמונה הייתה מתונה יותר: הכלכלה המשיכה לצמוח, אך בקצב נמוך מהצפוי, בעוד שהאינפלציה בפברואר הפתיעה כלפי
מעלה. מנגד, מדדי מנהלי הרכש בגוש האירו ובמדינות מפתח כמו גרמניה הצביעו על שיפור בפעילות, בעיקר בתעשייה, אם כי לחצי
העלויות נותרו גבוהים. בגרמניה בלטה חולשה בצריכה, עם ירידה במכירות הקמעונאיות, בעוד שבצרפת מגזר השירותים עדיין מצוי
בקיפאון יחסי.
באסיה נרשמה תמונה חיובית יחסית. ביפן נמשכה התאוששות בפעילות, עם עלייה חדה במדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים,
לצד שיפור בהזמנות ובתעסוקה. באוסטרליה פורסמו נתוני צמיחה חזקים מהצפוי לרבעון הרביעי, אם כי מדדי הפעילות הצביעו על
התמתנות מסוימת בקצב ההתרחבות בחלק מהמגזרים.
בשוק האג״ח נרשמה עלייה בתשואות בארה״ב, גרמניה, יפן וישראל, בעיקר בשל החשש כי הזינוק במחירי האנרגיה יתגלגל ללחצי
אינפלציה ויצמצם את מרחב הורדות הריבית מצד הבנקים המרכזיים. בישראל, העלייה בתשואות משקפת גם את הגידול בפרמיית
הסיכון המקומית.
בשוק הסחורות בלט במיוחד הזינוק החד במחירי האנרגיה, כאשר הנפט מסוג Brent ו WTI-עלו בעשרות אחוזים על רקע שיבושים
באספקה וחשש מהמשך פגיעה בנתיבי הסחר. מנגד, מחירי המתכות היקרות רשמו תנודתיות: הזהב נתמך בנתוני תעסוקה חלשים
בארה״ב ובציפיות להקלה מוניטרית, אך התחזקות הדולר הגבילה את העליות. בנוסף, מדד מחירי המזון העולמי של ה FAO-עלה
בפברואר לאחר חמישה חודשי ירידה רצופים, בעיקר בשל התייקרות דגנים ושמנים צמחיים.
שוקי המניות בעולם סיכמו שבוע חיובי, בהובלת ארה״ב ואירופה. בארה״ב נרשמה עלויות שנתמכו בין היתר בפסיקת בית המשפט העליון נגד חלק ממדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, מה שהפחית זמנית חששות מעלייה מחודשת בלחצי המחירים, למרות אי־ודאות לגבי הצעדים החלופיים והשלכותיהם. במקביל, אירופה המשיכה להפגין עוצמה יחסית: מדד STOXX 600 טיפס לשיאים חדשים והמדדים המובילים (DAX, CAC, FTSE) רשמו עליות שבועיות נאות, על רקע שיפור בסנטימנט ובציפיות לרווחי החברות.
בצד המאקרו בארה״ב נרשמה תמונה מעורבת: הצמיחה ברבעון הרביעי של 2025 הייתה חלשה מהצפוי, בין היתר על רקע השבתת הממשל שפגעה בצריכה ובהוצאות הממשלה. לצד זאת, האינפלציה נותרה גבוהה, מדדי ה־PCE מצביעים על לחצי מחירים רחבים יחסית, והפרוטוקול האחרון של הפד הדגיש מחלוקת פנימית: חלק מהחברים עדיין רואים מקום להקלה בהמשך אם האינפלציה תתקרר, בעוד אחרים השאירו על השולחן אפשרות להידוק נוסף אם הלחצים יימשכו. אינדיקטורים לפעילות הכלכלית מצביעים על האטה זמנית אך גם על שיפור בציפיות קדימה. בשוק הדיור נרשם מצד אחד סנטימנט חלש של הקבלנים, אך מצד שני נתוני התחלות הבנייה הפתיעו לחיוב בסוף 2025.
בישראל נרשמה מגמה חיובית בשוק המניות, כאשר המדדים המרכזיים עלו השבוע (ת״א־35 ות״א־125), במקביל לסביבת אינפלציה מתונה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר והאינפלציה השנתית עומדת בתוך היעד. נתוני שוק הדיור מצביעים על עלייה חודשית מתונה במחירי הדירות ושינוי שנתי נמוך, לצד אינדיקציות לפעילות ריאלית יציבה–משתפרת (המדד המשולב עלה בינואר). מנגד, בגזרת הסחר נותר פער משמעותי בין יבוא ליצוא, אף שנרשמה מגמת שיפור בסחר מול האיחוד האירופי בתקופה האחרונה.
בשוק האג"ח ניכרה נטייה לירידת תשואות בחלק מהשווקים, על רקע חיפוש אחר נכסים סולידיים והערכות מחודשות למסלול הריביות. בישראל התשואה ל־10 שנים ירדה לרמות נמוכות יחסית לתקופה האחרונה, ובאירופה נרשמו ירידות תשואות בחלק מהטווחים, בעוד שבארה״ב התמחור הושפע מטון הפד ומהנתונים – עם תנודתיות גבוהה יותר לאורך העקום. התמונה הכוללת משקפת איזון עדין בין נתוני צמיחה מתמתנים לבין אינפלציה שעדיין אינה “נכנעת” באופן מלא.
בשוק הסחורות נרשמה מגמה מעורבת עם נטייה לעליות: הזהב והכסף בלטו בעליות חדות, על רקע שילוב של נתוני צמיחה חלשים בארה״ב, אי־ודאות סביב מדיניות המכסים וחיפוש אחר “מקלטים בטוחים”. בשוק האנרגיה נרשמה תנודתיות, כאשר מחירי הנפט נתמכו בחששות גיאו־פוליטיים ובסגירת פוזיציות שורט, אך מנגד הושפעו גם מהמתנה להתפתחויות בזירה הבינלאומית.
השבוע האחרון התאפיין בשילוב של תנודתיות בשווקי המניות לצד אותות מאקרו מעורבים שהשפיעו על תמחור הריבית והאג"ח. בארה״ב, הירידות במדדים הובלו בעיקר על ידי חששות מהשפעת ה-AI על מגוון סקטורים, במקביל לנתוני תעסוקה חזקים מהצפוי שהקשיחו את ציפיות השוק להפחתת ריבית קרובה. מנגד, נתוני האינפלציה הפתיעו כלפי מטה (ירידה במדד השנתי והאטה בקצב הכללי), אך העלייה במדד הליבה החודשי שמרה על זהירות. בנוסף, נתוני המכירות הקמעונאיות לדצמבר היו חלשים מהציפיות ואף לא הדביקו את האינפלציה בקצב שנתי – שילוב שמחדד את המתח בין שוק עבודה איתן לבין סימני התמתנות בצריכה.
בישראל, השוק המקומי סיים את השבוע בירידות מתונות במדדים המרכזיים, על רקע חולשה בסקטורי הבנקים, הביטוח והטכנולוגיה, לצד חוזקה יחסית במניות הביטחוניות. במאקרו המקומי, נתוני סחר החוץ הצביעו על גירעון סחורות משמעותי והמשך עלייה ביבוא (השקעה וצריכה), בעוד שמדד אמון הצרכנים נותר שלילי ומרמז על זהירות בצריכה הפרטית.
באירופה, המדדים התנהלו בתנודתיות אך סיימו כמעט ללא שינוי, כאשר נתוני צמיחה יציבים בגוש האירו לצד חולשה יחסית בצרפת (עלייה באבטלה) שמרו על תמונה לא אחידה.
בשוק האג"ח, נרשמה נטייה לירידת תשואות ברוב המדינות (מה שתמך בביצועים חיוביים באג"ח ממשלתיות), ובסחורות בלטו ירידות במחירי הנפט עקב חששות מעודף היצע, לצד תנודתיות גבוהה במתכות היקרות (זהב חזק יותר מכסף) ותמיכה במחירי הנחושת בעקבות הסטת מלאים לארה״ב.
השווקים הגלובליים סיימו את השבוע בתנודתיות גבוהה, על רקע שילוב של מתחים גיאופוליטיים מתחדשים, אי־ודאות סביב מדיניות סחר, ונתוני מאקרו מעורבים בכלכלות המרכזיות.
בארה״ב נרשמו ירידות שבועיות מתונות במדדי המניות, לאחר פתיחה חדה בירידות על רקע חששות ממלחמת סחר, ובהמשך תיקון חלקי בעקבות ריכוך הטון מצד הנשיא טראמפ. במקביל, נתוני הצמיחה החזקים והמשך התמתנות הדרגתית באינפלציה מציבים את הפדרל ריזרב בדילמה בין שמירה על זהירות מוניטרית לבין ציפיות השוק להקלות בהמשך השנה.
באירופה נרשמה ירידה באינפלציה אל מתחת ליעד ה־ECB לראשונה מזה חודשים, מה שמחזק את ההערכה לסביבת ריבית יציבה, בעוד שביפן נרשמה עלייה חדה בתשואות האג״ח על רקע חששות פיסקליים ובחירות קרובות, אף שהבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי. בסין, הצמיחה ברבעון הרביעי עלתה על הציפיות ברמה הרבעונית אך המשיכה להאט במונחים שנתיים, כאשר בייג׳ינג מאותתת על המשך מדיניות תומכת וממוקדת.
בשוקי האג״ח נרשמה תמונה מעורבת: תשואות בארה״ב ובאירופה נעו במתינות, בעוד שביפן נרשמה קפיצה חדה בפרמיית הסיכון. בישראל נמשכה עלייה מתונה בתשואות על רקע גורמים גלובליים ואי־ודאות מקומית, אך הביקוש נותר יציב.
בשוק הסחורות נרשמו עליות חדות, במיוחד במתכות היקרות, כאשר זהב וכסף המשיכו ליהנות מביקוש גבוה לנכסי חוף מבטחים, לצד עליות במחירי האנרגיה על רקע הסלמה גיאופוליטית במזרח התיכון.
תמונת שוק המניות העולמי:
· ארה״ב: שבוע תנודתי על רקע שילוב של רעש פוליטי-מוניטרי (אמירות טראמפ/הפד) ופתיחת עונת הדוחות.
· ישראל: פתיחה חזקה לחודש עם עליות חדות במדדים לצד התחזקות השקל מול הדולר והאירו.
· אירופה: עליות רוחביות במדדים (STOXX 600, DAX, FTSE), אך התמונה מאקרו-כלכלית נשארת מעורבת בין התייצבות באינפלציה לבין צמיחה מתונה.
· אסיה: יפן חיובית (מניות), סין בעלייה, אוסטרליה כמעט ללא שינוי.
מאקרו – ארה״ב:
· אינפלציה: נתוני דצמבר חיזקו נרטיב של התמתנות בלחצי הליבה:
o Core CPI נמוך מהצפי (0.2% חודשי, 2.6% שנתי) – תומך בהערכה של המשך ירידה הדרגתית בלחצים.
o PPI האיץ ל-3.0% שנתי בעיקר בגלל אנרגיה, אך רכיבי הליבה מתונים יותר.
· צרכן: מכירות קמעונאיות חזקות מהצפי (+0.6%), סימן להמשך חוסן ביקושים (למרות האטה מסוימת בקבוצת הבקרה).
· תעסוקה: תביעות אבטלה ירדו ל-198 אלף – רמה נמוכה ומעידה על שוק עבודה עדיין הדוק/יציב.
· דיור: נתונים הפתיעו לחיוב (בתים קיימים עלו, נתוני חדשים מעל הצפי). במקביל ריביות משכנתא במגמת ירידה לכיוון ~6%, אך אמון קבלנים ירד (עלויות תמריצים/לחצים בענף).
שורה תחתונה בארה״ב: שילוב של אינפלציה מתמתנת בליבה + צרכן חזק + שוק עבודה יציב תומך בתרחיש “נחיתה רכה”, אבל מלווה ברגישות גבוהה להתפתחויות פוליטיות/מוניטריות.
מאקרו – ישראל:
· CPI דצמבר: 0.0% חודשי, 2.6% שנתי – בהתאם לצפי.
· הרכב המדד:
o מזון מיתן (-0.8%).
o דיור/שירותי דיור בבעלות תרמו לעלייה בסעיף הדיור; אינפלציית שירותי דיור בבעלות עלתה ל-3.2%, שכ״ד סביב 3.4% (חידוש חוזה 3.0%, שוכרים חדשים 4.6%).
o תחבורה ותקשורת עלו, כולל רכיב נסיעות/חנייה.
· צריכה פרטית: נתוני שב״א מצביעים על גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי בדצמבר וב-2025, עם בולטות לפנאי/בידור ומלונאות; תעופה מעט חלשה (השפעות תעופת חוץ).
· שוק עבודה: שיעור משרות פנויות גבוה יחסית (4.4% בממוצע) והמשך ביקוש לעובדים, בעיקר בבינוי/מסחר/הייטק.
שורה תחתונה בישראל: אינפלציה בתוך טווח נוחות, דיור עדיין דביק, והצריכה המקומית מראה סימני התאוששות.
מאקרו – אירופה (המסר המרכזי)
· גוש האירו: ייצור תעשייתי עלה מעל הצפי (0.7% חודשי; 2.5% שנתי).
· גרמניה: אינפלציה ירדה ל-1.8% בדצמבר; תמ״ג 2025 חיובי קל (+0.2%) אחרי שנתיים חלשות—אך החולשה בתעשייה והיצוא עדיין “ענן” קדימה.
· צרפת: אינפלציה נמוכה מאוד (0.8%), בעיקר בגלל אנרגיה.
· בריטניה: התאוששות בפעילות בנובמבר (תמ״ג חודשי +0.3%), ותעשייה חזקה מהצפי.
· הפדרל ריזרב סיים ביום רביעי את ישיבתו האחרונה לשנה, וכצפוי הודיע על הורדת טווח היעד של הריבית הפדרלית ב־25 נקודות בסיס (0.25 נקודת אחוז) לרמה של 3.50%–3.75%.
· נשיאת הפדרל ריזרב של פילדלפיה, אנה פולסון, אמרה ביום שישי כי לדעתה האבטלה מהווה איום כלכלי גדול יותר מאשר האינפלציה, דבר שמרמז על מרחב נוסף להפחתת ריבית.
· שופטי הרוב הרפובליקני בבית המשפט העליון בארה״ב מאותתים על נכונות לבצע צעד דרמטי שיחזק משמעותית את סמכויות הנשיא על חשבון הקונגרס.
· הבקשות לדמי אבטלה בארה״ב עלו בשבוע שעבר בשיעור החד ביותר מאז תחילת מגפת הקורונה, מה שמדגיש את התנודתיות הגבוהה של נתוני התביעות בתקופה זו של השנה.
· ממשלת ישראל אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026, שיעמוד על כ־662 מיליארד ש"ח, עם תקרת גירעון של 3.9% מהתוצר.
· אינפלציית מחירי הצרכן בגרמניה נותרה יציבה ברמה של 2.3% בנובמבר 2025, ואישרה את האומדנים המקדמיים, בדומה לקצב שנרשם באוקטובר.
· שיעור האינפלציה השנתי בצרפת עמד על 0.9% בנובמבר 2025, ללא שינוי לעומת אוקטובר ובהתאם להערכה המקדמית.
· הכלכלה הבריטית התכווצה באופן בלתי צפוי ב־0.1% בחישוב חודשי באוקטובר 2025, לאחר ירידה דומה בספטמבר, ולא עמדה בציפיות לעלייה של 0.1%. מדובר בחודש הרביעי ברציפות ללא צמיחה כלכלית.
· התוצר המקומי הגולמי של יפן התכווץ ב־0.6% ברבעון השלישי של 2025 (בהשוואה לרבעון הקודם), ירידה חדה יותר מההערכה הראשונית שעמדה על 0.4%- ומהתחזיות בשוק שציפו לירידה של 0.5%.
· שיעור האינפלציה השנתי בסין עלה ל־0.7% בנובמבר 2025, לעומת 0.2% בחודש הקודם, בהתאם לקונצנזוס בשווקים, ומדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז פברואר 2024.
שיעור האבטלה בארה"ב עלה ל-4.4% בספטמבר 2025, לעומת 4.3% באוגוסט, גבוה מהציפיות של השוק שעמדו על 4.3%, וסימן את הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2021.
· בספטמבר 2025 נרשמה עלייה של 119 אלף משרות במגזר הלא-חקלאי בארה"ב, לאחר ירידה של 4 אלף באוגוסט, ועקפה את תחזיות השוק שעמדו על 50 אלף. מדובר בעלייה הגדולה ביותר בחמשת החודשים האחרונים.
· מכירות הבתים הקיימים בארצות הברית עלו ב-1.2% מהחודש הקודם, לרמה שנתית מוערכת של 4.10 מיליון בחודש אוקטובר 2025, עלייה שנייה ברציפות והגבוהה ביותר מזה שמונה חודשים, והתיישרה באופן רופף עם התחזיות.
· ציפיות האינפלציה של אוניברסיטה של מישיגן לשנה הקרובה ירדו במעט מ-4.6% בחודש שעבר ל-4.5% החודש, מסמן ירידה רציפה לשלושה חודשים, אך ציפיות האינפלציה לטווח הקצר נשארות מעל 3.3% שנרשמו בינואר.
· ברבעון השלישי של 2025 המשק הישראלי הפגין התאוששות חדה במיוחד, עם צמיחה של 12.4% בחישוב שנתי, שהם 3% בחישוב הרבעוני. ברבעון זה המשק חזר לצמוח בחדות אחרי הרבעון השני, שבו המשק התכווץ ב-1.1% בחישוב הרבעוני כתוצאה ממבצע "עם כלביא".
· שיעור האבטלה בישראל נותר נמוך ויציב גם באוקטובר 2025, כשהוא עומד על 3% – זהה לחודש ספטמבר.
· שיעור האינפלציה השנתי בגוש האירו נותר על 2.1% באוקטובר 2025, ירידה קלה לעומת 2.2% בספטמבר, תוך שמירה על קרבה ליעד ה־2% של הבנק המרכזי האירופי.
· האמון הצרכני בגוש האירו עמד על -14.2 בנובמבר 2025 — הרמה הגבוהה ביותר זה שמונה חודשים — ללא שינוי מאוקטובר אך מתחת לתחזיות שעמדו על -14.
· התוצר של יפן התכווץ ב־0.4% ברבעון השלישי של 2025 לעומת הרבעון הקודם, היפוך מצמיחה מתוקנת כלפי מעלה של 0.6% ברבעון השני, אך עדיין ביצוע מעט טוב יותר מתחזיות השוק שצפו ירידה של 0.6%.
· שיעור האינפלציה השנתי של יפן עלה ל־3.0% באוקטובר 2025, לעומת 2.9% בספטמבר, ולרמה הגבוהה ביותר מאז יולי.
השבתת הממשל הפדרלי בארצות הברית הגיעה השבוע לשיאה, ונראה כי הדבר העיב על סנטימנט המשקיעים הכללי. אף שבשבועות האחרונים כותרות פוליטיות שונות כמעט שלא השפיעו על מצב הרוח בשווקים, הסיקור התגבר סביב ההשלכות המעשיות של ההשבתה.
· מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן בארה"ב ירד בנובמבר לרמה של 50.3 נקודות, לעומת 53.6 באוקטובר ומתחת לתחזית השוק שעמדו על 53.2, לפי ההערכה המוקדמת. מדובר ברמה השנייה הנמוכה ביותר שנמדדה אי־פעם, מעט מעל השפל של יוני 2022, כאשר הצרכנים האמריקאים הביעו חשש גובר מההשפעות הכלכליות האפשריות של סגירת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.
· סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P שיפרה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"שלילית" ל"יציבה", תוך שמירה על הדירוג ברמה A. מדובר בהתפתחות חיובית ראשונה מאז הורדת הדירוג במהלך המלחמה, כאשר הסוכנות מייחסת את השיפור להסכם הפסקת האש עם חמאס, שמפחית את הסיכון להסלמה מחודשת בעזה ובאזור כולו.
· משרד האוצר בישראל הציג את עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026, עם דגש על הפחתת מסים לאזרחים, שיפור היעילות בתקציב הביטחון וקידום רפורמות כלכליות. בנוסף, הושקה רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק, שמטרתה להקל על פעילות הענף בישראל, לחזק את האטרקטיביות להשקעות ולהחזיר עובדים ישראלים מרילוקיישן.
· שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו יוזמה חדשה שתעניק הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים שיעלו לישראל בשנת 2026. ההטבה תהיה מדורגת ותותאם לגובה ההכנסה.
· מחירי היצרן התעשייתיים באזור האירו ירדו ב־0.1% בחישוב חודשי בספטמבר 2025, לאחר ירידה גם בחודש הקודם, ובניגוד לציפיות לשיעור יציב. הירידה נבעה בעיקר מהתמתנות בעליית מחירי האנרגיה.
· מדד המחירים ליצרן (PPI) בסין ירד באוקטובר 2025 ב־2.1% לעומת השנה הקודמת — ירידה מתונה מעט לעומת צניחה של 2.3% בחודש הקודם, והירידה הקלה ביותר מאז אוגוסט 2024 — אם כי מדובר בהמשך מגמת ההתכווצות זה החודש ה־37 ברציפות.